תערוכות

בדרכו של הקו – רשמים VII

אמנים משתתפים: עירן ששון, מאיה כהן לוי, אבישי פלטק ונאוה פרנקל, אריה ברקוביץ, אנה דן, אמיר תומשוב, אשחר חנוך קליינגבייל, יעל יודקוביק, עמיר רוזנברג, מלאכי סגן-כהן, מאיה ז"ק, ואניה שאוב, משה רואס, אתי אברג'ל, טליה קינן, שושנה צ'חנובסקי, נלי אגסי, יהושע נוישטיין

אוצרת: אירנה גורדון

פתיחה
מוצ"ש, 23 בנובמבר 2019 בשעה 19:30, במסגרת רשמים VII – קו פעולה, הביאנלה השביעית לרישום

נעילה
5 במרץ 2020

התערוכה מוצגת במסגרת "רשמים VII – קו פעולה, הביאנלה השביעית לרישום"

הביאנלה הארצית השביעית לרישום, המתקיימת בחסות ובהפקת בית האמנים ירושלים, ביססה את מעמדה מאז שנת 2001 כמפעל אמנותי מקיף וייחודי. הביאנלה הנוכחית, כקודמותיה, מתקיימת בבית האמנים ובמספר חללי תצוגה במרכז העיר (בית טיכו, סדנת ההדפס וגלריה ברבור). עשרות האמנים המשתתפים ומאות היצירות המוצגות, מצטרפים לחגיגת אמנות גדולה ומקיפה. כבכל תערוכות רשמים שהוצגו עד כה, מטרתה של התערוכה הנוכחית היא לשרטט את כיווני העשייה והתמורות שחלו במדיום דינמי זה– מדיום מסורתי אך מתחדש תדיר, מתוך דיאלוג עם התערוכות שקדמו לה.

למעלה מ-600 יוצרים נענו לקול קורא להשתתף בביאנלה ומתוכם נבחרו מרבית מ-55 האמנים המשתתפים.

רשמים VII – קו פעולה, הביאנלה השביעית לרישום, מתרחקת מן התפישה הקונבנציונאלית את פעולת הרישום כפעולה של קו המתכנס אל מצע דו ממדי, נייר בדרך כלל. תחת זאת, מבקשת הביאנלה להנכיח את כוחו של הקו הרישומי במרחב תלת ממדי ולהציג היבטים ספציפיים בתחום הפיסול, המיצב, הפרפורמנס והסאונד, כאלו הניזונים מהבנת עומק של פעולת הרישום אך מתגלמים בסופו של דבר באופן תלת ממדי במרחב. הביאנלה השביעית תכלול, לצד התערוכה המרכזית בבית האמנים-ירושלים, תערוכות נוספות אשר יוצגו בחללי גלריות ציבוריות במרכז ירושלים: בית טיכו, סדנת ההדפס וגלריה ברבור. בין התערוכות השונות יתקיימו יחסי גומלין מובהקים, וניתן יהיה לקרוא בהן כבפרקים שונים של מהלך אוצרותי אחד.

בדרכו של הקו

רישום הוא פעולה אמנותית, המרחפת בין קיבוע הנִראה לבין שחרורו, בין הקו הנוכח לבין אפשרות היעלמותו. עבודותיהם של תשעה עשר האמנים, המציגים בסדנת ההדפס ירושלים במסגרת הביאנלה השביעית לרישום, מאפשרות בחינה של מדיום הרישום במעברים שבין הנכחה לעקבה, ובין הנייר או הבד לבין החלל הפיזי או הווירטואלי. הן מזמנות את הבנת הרישום כתשתית האמנות במרחב הדו-ממדי והתלת-ממדי גם יחד. הן חוקרות את התודעה של הרישום ושל הקו המרכיב אותו: את היותו של הרישום טהרני ופרפורמטיבי, ובה בעת – דימוי, ייצוג ונרטיב.

מדיום ההדפס נסמך על רישום; הוא משהה אותו, מפרק ומרכיב מחדש, מטביע, מעצים ומרחיב אותו בטכניקות שונות. בהדפס עובר הרישום תמורה מדו-ממד לתלת-ממד מעצם ההעברה מהשבלונה אל הנייר או למשטח אחר. השבלונה, בין שהיא לוח מתכת, בלוק עץ או רשת, מגלמת את הממד הפיסולי וקושרת בין דו-ממד לתלת-ממד.

מִקבץ העבודות המוצג בסדנה מקיף מדיומים שונים: פיסול, מיצב, צילום, וידיאו והדפס. חלקן נושאות בחובן תכונות ומרכיבים של הרישום, היכולים להיקשר להדפס, כמו תבניות ושיבושן, יצירת סריג ופרימתו, היחס בין ריבוי ושכפול למקור. מעל לכול, העבודות הולכות בדרכו של מדיום ההדפס, הזוכר, משמר ומעמיק את עצם פעולת הרישום, ובה בשעה תובע מן האמן/נית לתהות על טיבה.

עבודותיה של מאיה כהן לוי מבקשות לאחוז באמצעות הרישום במושג הזמן. על ידי חיתוך וקילוף של שכבות מנייר צילום, בתהליכים של גריעה ושל החסרה, היא יוצרת נוף אפוקליפטי או, לחילופין, תלת-ממד נופי כמו-אקוורלי, על סף התפרקות ואימה באמצעות הצטברות של גפרורים שרופים למחצה, הנעוצים בלוח עץ, בשילוב עם דיו. אשחר חנוך קליינגבייל לוכד וסורק דימויים חמקמקים בזמן ובמרחב, שמקורם בתצלומים של חלליות ושל גשושיות בכוכבי לכת ובגלקסיות. על בסיס דימויים אלה הוא יוצר בסטודיו תבליטי קו בפעולות של חריטה, של גילוף ושל חיתוך קירות, ועליהם הוא ממשיך לעבוד בטכניקת הפרוטאז' – טכניקה של רישום, שבאמצעותה הוא סורק בשיטתיות את פני השטח ויוצר דימוי חדש.

רישום כפוטנציאל הטמון במחווה אגבית ואקראית, ניתן למצוא בעבודותיו של אריה ברקוביץ, העשויות משאריות נגרות ותעשיית הרהיטים, ונעות בין הגולמי למתועש, בין הטבעי למעובד. עבודותיו הן מחברים פיסוליים רישומיים, הנעים בפואטיות בין הקיר למרחב ובחזרה. עירן ששון עושה שימוש נרחב ברדי-מייד מתעשיית הטקסטיל ומעולם האופנה, כגון שאריות בדים, עורות ועוד, בשילוב עם גזירי מגזינים, ובאמצעותם הוא יוצר מיצבים פיסוליים רישומיים – גופניים וסוריאליסטיים – בחלל. עמיר רוזנברג יוצר פיסול-רישום, הנבנה מתוך היקסמות מהחומריות והמאסיביות של הנייר, יוצר התרחשות בחלל ומגיב אליו. המיצב המתקבל הוא רישום של פני שטח, של קפליו וקימוריו, של מפלי האור והצל שהוא יוצר, ושל הקונסטרוקציות הגופניות שהוא מנכיח. יהושע נוישטיין, בעבודת הדפס שיצר בסדנה בשנת 1978, מפעיל סדרה של פעולות על הנייר: תלחיץ, גלגול צבע וקיפול. אלה יוצרות על פני המצע התלת-ממדי מחוות רישומיות של נזילות צבע. מלאכי סגן-כהן מציג שתי עבודות: ייצוג צילומי קווי-שטוח של אובייקט תלת-ממדי ואובייקט קווי, היוצא מן הקיר ויוצר קונסטרוקציה, המשמרת את אשליית השטיחות. שניהם גם יחד יוצרים מעין מונוגרמות, הבוחנות את הטקסט כקו ואת הקו כיוצר שפה וייצוג, בתווך שבין הארכאי למודרניסטי.

נלי אגסי הופכת את קו התצריב של הבית ואת מרחב האקווטינטה השחור שמאחוריו לפסל נייר שברירי. המוכר והאינטימי, המזוהים עם הביתי, הופכים לשארית כמעט מפוחמת וטראומטית, ואשליית השייכות וההגנה מתפוררת. רישומי הגרפיט של אמיר תומשוב מציגים בנייה, הרס ונופים תעשייתיים על גבי כריכות ספרים ישנים, לצד קונסטרוקציות אדריכליות מתערערות וקורסות, העשויות משאריות חומר. בתווך שבין דו-ממד לתלת-ממד, העבודות מזמנות את הצופים להתעמת עם השבריריות האקראית, שמחדיר הטבע אל תוך הבנייה וההרס. עבודתה של אתי אברג'ל היא כולה רישום פעולה מתוך תת-ההכרה של החלל. באמצעות מיצב-קו, המורכב מחומרי רדי-מייד, כמו מכחולים וחוטים, היא מעמתת את החזון האדריכלי המודרניסטי הטהרני עם החוויה הטראומטית של בית כמקום זר ומנוכר.

המיצב של מאיה ז"ק נוצר מתוך שיירי גוף עבודות שיצרה בסדנה, שעסק במשורר פאול צלאן. לוח מתכת, ועליו דימוי סוריאליסטי של מטרייה, הנראית כמכשיר צילום שהשתבש, הופך למגזרת, המונחת לצד דימוי מודפס של אותה מטרייה, שכמו נברא ונשלף מקִרבה. קו הרישום נמשך מתוך גוף המטרייה אל גוף המוטבע בתצריבי בגדי תינוקות, הצפים בכלים מלאי מים המסמנים לידה בראשיתית, גופנית ואמנותית כאחת. משה רואס עוסק ברישום הפוטנציאלי הטמון בחומר כזיכרון של טראומה כלשהי – אקולוגית, אנושית – המתהווה מתוך פסל אסמבלאז'-אובייקט עשוי גזע עץ וחומרי רדי-מייד, והוא כולו עטוף בתחבושות גזה, המשמשות לניקוי לוחות המתכת של התחריט, וספוגות כאן בצבע שחור. במקביל, באמצעות צריבה של יריעות, הוא יוצר רישום המהדהד את האובייקט. יעל יודקוביק הופכת רישום של סכין חדה, בגרפיט על נייר לבן, לפסל דמוי אבן. לצדו היא מציבה סדרה של רישומים פורמליסטיים, המתארים צורה תלת-ממדית, כאשר המכלול כולו עוסק בשאלת המשקל, המסה והחומר לצד ייצוג של אלימות ושל כוחנות. עבודתה של אנה דן היא ניסיון ליצור, דרך פעולת רישום העוברת בין מדיומים וחומרים שונים, חלל טעון פוליטית-מטאפורית וחומרית-פורמליסטית. המלט, חומר בנייה הקשור למושגים כמו ברוטליזם וטריטוריה, והדימוי השברירי שעליו הוא רישום של תחבושות צה"ליות בגיר שמן לבן.

אבישי פלטק ונאוה פרנקל יצרו שורה של עבודות וידיאו, המתבססות על פעולות משותפות, המייצרות קו או כתם בחלל הסטודיו, על הבד, על פני מרחב הגוף. קטעי הווידיאו הם מושגיים ומשחקיים, מאגיים וניסיוניים. שושנה צ'חנובסקי יצרה מעין נוף המורכב מטקסטים העשויים מפורצלן.

הרישום מופיע בעבודה כעקבות המתחקות אחר סימנים של נוכחות פרפורמטיבית גופנית, שהיא גם פרקטיקה אישית וגם זיכרון קולקטיבי. ואניה שאוב מייצר רישומי נוף באמצעות מטאטאים, מכחולים ומברשות בפעולה של איסוף והוספה, הבחנה והצטברות. לצדם הוא מציג סדרה של תרשימים דיאגרמיים של טבע-נוף. ברישומים, בהדפסים, בעבודות הקולאז' ובהקרנת הווידיאו של טליה קינן, הקו כמו עולה באוב, נוצר בדרך קסם, מתהווה כפעולה חמקמקה, מלאת יופי, בתוך המרחב, מאיים להיעלם בכל רגע כרוח רפאים.

להמשך קריאה

סדנת ההדפס ירושלים (חל"צ )

רח' שבטי ישראל 38 (פינת רח' הנביאים)
9510561 ירושלים
טלפון

02-6288614

דרכי הגעה

תחנת רכבת קלה
שער יפו או שבטי ישראל
קווי אוטובוס
קו 66 (מרח' יפו, ליד תחנה מרכזית ירושלים)
קווים נוספים: 1, 18, 19

שעות פתיחה

ימים א׳-ה׳
8:00-15:00

ימי ו׳
בתאום מראש

כתבו לנו