אסף בן צבי – הדפסים מסדנת ההדפס ירושלים

אסף בן צבי הוזמן על ידי אריק קילמניק לעבוד בסדנת ההדפס ירושלים בסוף שנות ה־80. מאז ועד היום מתקיימת יצירתו בהדפס לצד יצירתו הציורית בסטודיו, וגוף העבודות הרחב, שיצר כאן בליווים הצמוד של הדַּפָּסים, כולל כ־70 הדפסים – תצריבים והדפסי רשת. התערוכה הנוכחית היא מעין רטרוספקטיבה של אמצע הדרך המציגה את ההדפסים, ובכללם סדרת תצריבים חדשים מן השנה האחרונה.

אחד מהדפסיו הראשונים, דגל צהוב על כנסיית נוטר־דאם (1991), הוא תצריב בגודל גיליון, שכולו שדה צבע חום־צהוב עמוק ואין־סופי ובתוכו נראים, בינות לאבק המדבר ועשויים בקו דק, דגל וכיפת מסגד. המבט הוא אופקי בגובה ראשי בתי הכנסת, הכנסיות והמסגדים של ירושלים. מתוך האבק עולה ונוצר הסימן, כמעט על סף מחיקה, ואף על פי כן מתקיים. שניים מההדפסים האחרונים שיצר השנה לקראת התערוכה נקראים אחרי לפני יום, והם שחורים כמעט לחלוטין. באחד מבצבצות שתי גולגולות, תצריבים צילומיים של גולגולת האמן עצמו, והמילה "אושר" מהבהבת מבינות למשטחים הכהים. בהדפס השני המרחב כולו שחור, צף ומתמשך מאותן שתי הגולגולות. זהו משטח אקווטינטה מאסיבי, האוטם את הנייר כמצבה, מכסה על צריבות קודמות בלוח המתכת – דימוי של חצב והמילים "מקום אחר". לא ניתן לראותם, רק להרגיש בהם – תפרים חיים רוחשים. בין המרחב הצהוב של תחילת הדרך למרחב השחור של העכשיו מצוי רצף מדמם ומשוחרר של מרחבים וסימנים אחוזים אלה באלה.

ההדפסים מזמינים את המתבונן לצעוד אל תוך רציפות אמביוולנטית, אל תוך משיכה אופקית המובילה אותו מהדפס הרשת האפור המונוכרומטי השפיות של החצב מ־1999 אל התצריב שפיותו של בית מ־2012 , מחי וזר בירושלים של 2002 אל יש גם יפה בחיים של 2012 , מניקוטין של 1998 אל מדבר של 2012. יצירתו בהדפס של בן צבי היא כאותה עמידה על המישורת החשמלית בסיפור "הנוסע" של קפקא, עמידה הקשורה בחיים אך גם נפרדת מהם, אוחזת בכל אותם מרכיבים הנעלמים מן העין. עבודותיו של האמן נאספות מתוך החוטים שבין הפרטי לציבורי, בין מחזורי הצמיחה והקמילה לתחושותיו האישיות במציאות שבה הוא חי, בין האירועים הקטנים והגדולים שמרכיבים את חייו לשינויים הדקים ביותר בטונליות של הצבע, בעוצמת הצריבה של הקו, ברכות משיכת הסוכר, בצניחה אל תוך מרחב ההדפס.