עם תום פעילותם של יעקב שטיינהרט (1968-1887) ואיזידור אשהיים (1968-1891) בשנות השישים המוקדמות, פסקה, למעשה, הפעילות בתחום הדפס-האבן בישראל, להוציא נסיונות מעטים של הדפס משה כהן (1964-1897). היו, אמנם, אמנים שהמשיכו לעסוק בתחומי הדפס אחרים, כל אחד בתחומו ובנפרד; למשל יעקב פינס ומירון סימה בחיתוך-עץ, נעמי סמילנסקי, טוביה בארי ואריה רוטמן בתחריט, אבל לליטוגרפיה לא נמצאו ממשיכים. אם בגלל מורכבותה, הדורשת ידע רב מצד העוסקים בה, אם בגלל הקשיים הטכניים הגדולים ואם בגלל סיבות אחרות – העניין בהדפס-אבן גווע כמעט לחלוטין.באותם הימים חזר דוד בן-שאול (2018-1932) מפריז עם מכבש ליטוגרפי ובמסירות ובהתלהבות הקים לעצמו סדנה להדפס-אבן. הוא הדפיס לעצמו וגם לאחרים, ולמעשה, היה היחיד שעסק בכך תקופה ארוכה, עד להקמת סדנת ההדפס ירושלים והסדנה בעין-הוד.

בשנת 1987 התקיימה בסדנת ההדפס ירושלים תערוכה רטרוספקטיבית להדפסיו של בן-שאול. החלטנו לשוב ולקיים תערוכת יחיד מיצירותיו, מכיוון שאנו רואים בעבודתיו ציון-דרך בתולדות האמנות הגרפית.

—

דוד בן-שאול נולד בירושלים בשנת 1932. בנעריו שימש אסיסטנט של הדוויג גרוסמן. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 נסע ללימודי אמנות בפריז, שם התמחה בהדפס ובייחוד בהדפס-אבן. עם שובו לישראל, בראשית שנות ה-60, הביא עמו מכבש ליתוגרפי והקים סטודיו בו הדפיס הדפסי-אבן עבור אמנים שונים. עבודותיו המוקדמות, מראשית שנות ה-60, הושפעו מן ה'אנפורמל' הצרפתי וממגמות אוונגרדיות אחרות. במהלך שנות ה-70-60 הפכה יצירתו לאקספרסיבית יותר, לעיתים תוך שילוב טקסט, בהשפעת קבוצת "משקוף" שהיה חבר בה. עיקר יצירתו משנות ה-80 ועד מותו בשנת 2018, מתמקדת בתיאור נוף בטכניקה של אקווטינטת סוכר. מעבודותיו באוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות ואוספים רבים נוספים.

סדנת ההדפס ירושלים | רח' שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים | שעות פתיחה: א'-ה' 15:00-08:00 (בימי שישי ובזמנים אחרים בתיאום מראש)