סידון רוטנברג (2018-1937) היה צייר, רשם, אמן הדפס ודפס אמן בטכניקת התחריט, מעמודי התווך של סדנת ההדפס ירושלים למעלה מ- 40 שנה ואחד מדפסי התחריט הבולטים והחשובים בארץ. הוא נולד בקיבוץ מרחביה, למד אצל מרסל ינקו בסמינר אורנים בקריית טבעון, במכון אבני בתל אביב ובמחלקה לתחריט באקול דה בוזאר בפריז. עבודותיו מתמקדות בז'אנרים הקלאסיים של טבע דומם, תפנימי סטודיו, גוף ודיוקן לצד עיסוק בתמות הומניסטיות ואקזיסטנציוליות הקשורות למצב האדם.

כאדם ואמן בעל אופקים רחבים במיוחד שהיה בקיא בתולדות האמנות בהיסטוריה כללית ובשירה, סידון ניהל בעבודותיו דיאלוג רעיוני ומדיומלי עם התרבות המערבית ומורשתה. בראיון עמו לקראת קטלוג תערוכתו בסדנה בשנת 2006, הוא אמר: "הרעיון הבסיסי שמטריד ומוביל אותי הוא תפקידו של האמן-הצייר לשאול שאלות, יהיו אלה שאלות באסתטיקה או בעיות של ביקורת חברתית-פוליטית. המודרניזם הוליד את ההפשטה מתוך רצון להתנער מהמיתוסים הרומנטיים וההרואים באמנות על-ידי וויתור על מסגרת סיפורית והיסטורית, במטרה לעסוק במושגים טהורים של צורה וצבע. אלא שניסיון זה החזיק מעמד רק תקופה קצרה יחסית […] האמן מנסה להעביר את המתבונן לעבר הטרנסדנטי. הוא מנסה להפנותו לכיוון אחר, אל מעבר למציאות היומיומית, וכך מעניק לו את הכלים הלתמודד עם הקיום".

החלל בתערוכה הנוכחית המוקדש ליצירתו כולל סדרות תצריבים, ספרי אמן, קולאז'ים, פסלי פח, מחברות רישום ורישומים בתוך ספרי שירה. המשך התערוכה מציג מבחר מתוך יצירותיהם של האמנים הרבים עימם עבד כדפס בסדנה מתחילת דרכה ועד השנים האחרונות. בין השאר, עבד סידון עם אנה טיכו על תצריבים שיצרה בסדנה בשנות ה-70 והם מוצגים בתערוכתה בגלריה סדנה 3. סידון היה דפס אומן ראשון במעלה לא רק באופן שבו ידע והטמיע את רזי המדיום וההיסטוריה שלו, אלא בדיאלוג האינטלקטואלי, הקשוב, הסבלני והתומך שפיתח עם כל אמן ואמנית עימם עבד. המבחר המוצג מאפשר מבט ייחודי אל ההיסטוריה של האמנות בישראל של 40 השנים האחרונות.

בספרית הסדנה מוצגות הזמנות וחומרי ארכיון שונים אודות סידון רוטנברג ופעילותו מאוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים