תערוכות

היבטים בשחור

אמנים משתתפים: דגנית ברסט, אלכס קרמר, ארז ישראלי, דוד בן-שאול, דינה כהנא גלר, טלי בן בסט, לארי אברמסון, מרים כבסה, משה גרשוני, נלי אגסי, סידון רוטנברג, צבי טולקובסקי, רענן לוי, שוש קורמוש, שרון פוליאקין

אוצרת: אירנה גורדון

פתיחה
23 בפברואר 2012

כשביקשנו לבחון את אוסף ההדפסים של הסדנה פרשׂנו אותם, התבוננו ונגענו בהם שוב בפעם המי יודע כמה. לפתע התחוורה לנו נוכחותו ועצמתו של הצבע השחור – לא כקו אלא ככתם, כמרחב המבטא הליכה מן הטכניקה אל עבר חוויה אמנותית מהותית. החלטנו ללכת בעקבות אותם הדפסים שחורים ולהציג את כוחם המשותף ואת פניהם השונות.

הצבע השחור מגלם מהלכים חומריים, מושגיים ואונטולוגיים באמנות המודרנית של מאתיים השנים האחרונות: החללים המופשטים הריקים שבסדרת התצריבים "לוס קפריצ'וס" פורצת הדרך של פרנסיסקו גויה (1799), ולאחריהם ציוריו השחורים מלאי האימה והשיגעון שצייר באחרית ימיו על קירות ביתו; החלל השחור העוטף־כול ב"טוריאדור המת" של אדוארד מאנה (אמצע המאה ה־19); השחור האקספרסיבי של אדוארד מונק בציורים, בחיתוכי־עץ ובהדפסי־אבן, ובהשפעתו – השתרשות השחור כעמדה נפשית בעבודותיהם של האקספרסיוניסטים מתחילת המאה ה־20; הריבוע השחור של קזימיר מלביץ (1914) כצורה וכצבע המזוקקים ביותר, המוותרים כליל על הייצוג ופורצים דרך חדשה אל הרוחני באמנות; החוויה החושנית והדתית הטוטלית אל מול הציורים השחורים של מרק רותקו.

התערוכה מציגה עבודות של 15 אמנים – לארי אברמסון, נלי אגסי, טלי בן בסט, דוד בן-שאול, דגנית ברסט, משה גרשוני, צבי טולקובסקי, ארז ישראלי, מרים כבסה, דינה כהנא גלר, רענן לוי, שרון פוליאקין, שוש קורמוש, אלכס קרמר, סידון רוטנברג – אשר נוצרו במהלך 30 השנים האחרונות, והיא מתפרשׂת על פני שתי הגלריות של הסדנה. עושר העבודות, המסמנות שדות שחורים של חומר, חלל, תודעה ורגש, פורשׂ הן את עצמת היצירה של כל אמן ואמנית והן את האפשרויות הגלומות בהדפס. הצבע השחור מקושר במהותו לטכניקות התצריב וחיתוך־העץ בשל זיקתן המיידית לרישום קו ולא לכתמי צבע. טכניקת האקווטינטה בתצריב מאפשרת ליצור מרחבים של שחור שהם בעלי עומק, אין־סופיים, מלאי גוונים וחושיים מאוד. במקרים רבים האמן מגלה מתוך מרחבים אלו את האור, את הקו ואת הדימוי. גם בחיתוך־העץ הכתם השחור הוא תמיד תלת־ממדי, שכן הוא מכיל בתוכו את פני השטח האורגניים של העץ, ולמעשה החלקים הלבנים שבו נולדים מתוך הרווחים שבין המשטחים השחורים. ההדפסים שבתערוכה מנכיחים את החיים לנוכח פני המוות, את הפיתוי, היופי והסכנה אל מול החרדה מן הזר והלא־מוכר, את ההתנסות של החייתי והפראי בתוך התרבות ואת הבחינה המתמדת של מושגים פלסטיים כמו דימוי, חלל, נוכחות והעדר, וכל אלו – בתוך הסד המצומצם והחמור של השחור.

להמשך קריאה