בין השנים 2012 ל-2024 התארחו ועבדו בסדנת ההדפס ירושלים שבע מאיירות: נינו ביניאשווילי (2012), מיכל בוננו (2017), חן וינר (2017), גלי שרף (2020-21), מרב סלומון (2021-23), ורד גנשרוא (2023) וג׳ודית אשר (2024). כל אחת מהן יצרה בסגנונה האישי סדרת הדפסים או ספר אמן.

הפרעות בקצב הלב מגלה גוף עבודה בעל מכנה משותף ייחודי ומובהק, העוסק במתח שבין שליטה ואבדן שליטה, ובין תרבות מאורגנת לפראיות מתפרצת. בשבע העבודות בתערוכה ניכרות אבני הפינה של הפעולה האיורית- תגובה להקשר חיצוני, המשגה ויזואלית של היגד פואטי או סיפור חזותי, שפה סגנונית מובחנת הנטועה בתוך תחביר צורני שיטתי. במופעו הפורמליסטי, ניכר ה-DNA האיורי המשותף בזכות הקו המשמש כאמצעי המרכזי להבניית הדימויי הפיגורטיבי והרצון להיות קריאות ומובנות.

לתולדות ההדפס ולתולדות האיור הרבה מן המשותף. שניהם מדיומים הנעים בתקופות שונות בהיסטוריה משיוך לאמנות היפה לשיוך לאמנות השימושית ובחזרה. לאורך ההסטוריה, פעלו שני המדיומים כסוכנים של ידע ושינויי המגיבים ומשרתים את רוח התקופה. כך, למרות שהעבודות בתערוכה הפרעות בקצב הלב נוצרו בתקופות שונות במהלך 12 השנים האחרונות, כאשר הן מוצגות יחד בעת הזו, אי אפשר לנתק את עיסוקן בשאלות של חרדה קיומית, זהות, שייכות, טראומה וכאב מן המציאות המרה סביב.