התערוכה "התרחשויות” מציגה גופי עבודה חדשים בתחום ההדפס של שישה אמנים זוכי מלגת אמנים צעירים. המלגה מוענקת על ידי סדנת ההדפס ירושלים בשיתוף עם עיריית ירושלים, קרן קנדי לי והקרן לירושלים ליוצרים בתחום האמנות הפלסטית, בוגרי בתי ספר לאמנות בירושלים. במסגרת המלגה האמנים, הפועלים במדיומים שונים כמו ציור, צילום, וידיאו, רישום, הדפס וחיתוך נייר יצרו בסדנה, במהלך השנתיים האחרונות, סדרות של תחריטים, חיתוכי עץ, הדפסי רשת.

מטרת המלגה הוא לאפשר לאמנים צעירים להתוודע לתחום ההדפס או להעמיק את היכרותם עימו על מנת לבדוק את יצירתם ושפתם האמנותית, במדיום שהוא עתיק ועכשווי בעת בעונה אחת. בסדנה עבדו האמנים עם דפסים-אומנים וחקרו סוגיות אסתטיות ורעיוניות בעבודות חדשות, המוצגות כאן לראשונה. העבודות עוסקות בתהליכי יצירה ובאספקטים של מרחב, קומפוזיציה ודימוי במציאות של כוח, מתח ואלימות. גופי העבודה החדשים שונים אלה מאלה ופורשים את דרכי הפעולה והמחשבה של ששת האמנים. לצד ההדפסים מוצגות בתערוכה עבודות של האמנים במדיומים אחרים המסמנות את ההקשרים ליצירתם הכוללת.

רננה אלדור, בוגרת המחלקה לקולנוע ואנימציה בבצלאל, עוסקת במנגנונים הפנימיים הרפלקסיביים של היצירה הקולנועית ושל יצירת האמנות בכלל. בהדפסי הרשת היא יצרה דימויים חדשים העוסקים בגוף ובבשר, בפרגמנטציה ובעיוות שלו, באמצעות מעין פנטזיות היברידיות וגרוטסקיות הנעות בין האנושי לחייתי.

שרה בנינגה עוסקת בהדפסי הרשת, כמו בציוריה, בסצינות של התרועעות והתקהלות אנושיות הנעות בין המתורבת לפראי. היא יוצרת באמצעות מדיום דפוס הרשת, בשונה מהציורים, קומפוזיציות בעלות מרקמים טקסטליים גדושי צבע ואופי עיטורי אשר בתוכם, מבעדם או מאחוריהם מסתתרים אלימות וניכור.

תמר לוינסון ממשיכה בהדפס את החיפוש בצילום אחר בדיקת גבולות הנייר כמצע וכחומר והאופנים בהם 'נלכד' האובייקט על הנייר. באמצעות גזירת פלטות מתכת, העברות צילומיות, קולגרף ושילוב של בד והטבעתו בנייר, היא יוצרת תצריבים מופשטים המתמקדים ביחסי המתח והקומפוזיציה בין הצורות והמרקמים המוטבעים בנייר ומחזיקים את המרחב שלו.

אלון קדם ממשיך בהדפס-הרשת את עיסוקו עם שדות ציור בוהקים ועזים, כשהוא מתכתב עם הציור המודרניסטי. לתוכו הוא מכניס אלמנטים סיפוריים כמו דיוקן עצמי, אינטראקציה אנושית אל מול פעולת המכונה, נוף שהוא שדה קרב. הוא משתמש הן ביכולת השכפול של ההדפס והן בעוצמה הגרפית שלו על מנת לחדד סוגיות של קיום הדימוי וחורבותיו.

חיתוך-העץ הוא מדיום מרכזי בשפתה האמנותית של ענת קינן. באמצעותו היא יוצרת מיצבים וקונסטרוקציות ובוחנת דרכו נושאים של חלל ומבניות, סופיות ואינסוף, תעתוע, קונקרטיות ומטפיזיות. בסדנה היא יצרה סדרה של חיתוכי-עץ העוסקים במרחב ובסחרור שלו, לצד ספר-אמנית שכותרתו "עקמון הבלבלת" – תרגומו של שלמה דיקמן למילה "מבוך" שבנה דדלוס לבקשת מינוס מלך כרתים על מנת לכלוא בתוכו את המיניטאורוס.

יונתן רון פורש בתצריביו מציאות אפילה ומתוחה המורכבת מסצינות של מאבק, חקירות משטרתיות, אולמות משפט וחדרי ניתוח. דרך מעברים אינטנסיביים בין שחורים לאפורים וביניהם לכתמי אור, הוא מרכיב מהלך דרמטי של התרחשויות, שאינן בהכרח קשורות זו לזו, אך מנכיחות רצף של מרחב חסר מנוחה ורדוף.