בחדר הדפס-האבן (ליתוגרפיה) של הסדנה תוצג מחווה לאמן ישראל הירשפלד (סוף המאה ה-19 – יולי 1957), תלמיד "בצלאל של שץ" ומי שיועד להיות למרצה להדפס-אבן בבצלאל על ידי בוריס שץ.

במרכז התצוגה פנקס ששימש את הירשפלד בשנת 1920 בעת שלמד הדפס-אבן בוינה. הפנקס, ששימש תקופה את דוד (דדי) בן-שאול, נתרם לסדנת ההדפס על ידי בנותיו. בנוסף יוצגו עבודות מעזבונו של הירשפלד וכן הדפסי-אבן של דוד בן-שאול, אלימה וליליאן קלאפיש מאוסף הסדנה.

—–

כששב ישראל הירשפלד מלימודי ליתוגרפיה בווינה בראשית שנות ה- 20 של המאה ה- 20 , הוא היה עשוי להפוך לאחת הדמויות המשפיעות בתחום ההדפס העברי. אמנם כבר בשנת 1909 נפתחה ב"בצלאל" מחלקה להדפס אבן, שבראשה עמד אברהם גרשוביץ (גרשוני), אולם זו הדפיסה מספר מצומצם של יצירות אמנות, בעיקר של אמנים כשמואל בן דוד ויעקב שטארק, והציוד הטכני שלה לא אפשר איכות – הדפסה טובה המתאימה להפקת מהדורות גדולות.

ישראל הירשפלד נולד בשלהי המאה ה- 19 בברשאד שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). הוריו, שמריהו ובריינה, היו חרדים. בעקבות פוגרומים היגרה המשפחה לשיקגו שבארצות הברית, ובשנת – 1912 בקירוב עלה הירשפלד לארץ ישראל. לאחר עלייתו התגורר בשכונה יהודית מחוץ לחומות – ירושלים, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה נאלץ להתחבא בעליית הגג של ביתו יחד עם אחיו צבי, ממקימי נהלל, עקב אזרחותם האמריקאית.

בשנים 1915 – 1917 למד הירשלפד אמנות בבצלאל. אחדות מיצירותיו מאותה עת מצויות באוסף המחלקה לרישומים והדפסים במוזיאון ישראל, והן הוצגו בתערוכה "בצלאל של שץ" (1982) במוזיאון. בשנת 1917 הצטרף, כמו מרבית תלמידי בצלאל, ל"גדודים העבריים". בשנת 1920 בקירוב נשלח ללימודי ליתוגרפיה בווינה. פנקסו הקטן, שהכיל את שיטות העבודה בטכניקה זו, חזר עמו לארץ ישראל, ובשנות ה- 50 של המאה ה- 20 נחשף אליו דוד (דדי) בן שאול, בן זוגה של בתו.

בתקופת שהייתו בווינה הפצירו בו במכתבים מורי בצלאל, ואבל פן בראשם, לרכוש מכבש ליתוגרפי עבור בית הספר, אולם אף מכתב לא כלל גם סכום כסף לרכישה זו. עם שובו לירושלים הציע לו בוריס שץ משרת הוראה במחלקה להדפס, אולם מצבו הכלכלי של בית הספר לא אפשר לו להציע משכורת ראויה (אמנים אחרים, כרבן ומאיר גור אריה לדוגמה, הקימו משרד עיצוב ודפוס בחסות "בצלאל", אשר – ממנו הרוויחו את מטה לחמם).

בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 היה הירשפלד ממקימי שכונת בית הכרם בירושלים, שם פגש את רעייתו אדל (לבובנה) ירוסלבסקי. בשנת 1922 הוא נבחר לחבר בוועד "אגודת אמנים עברית". בשנת 1929 למד הנהלת חשבונות והועסק במקצוע זה בחברות כגון "הכשרת היישוב" ובחברת "משען", ומאז מיעט לעסוק באמנות. הירשפלד נהרג בשנת 1957 בתאונת דרכים .

התצוגה בסדנת ההדפס מסכמת פעילות צנועה של תיעוד פעילותו של הירשפלד במרכז המידע לאמנות ישראלית ובוויקיפדיה. פנקס הליתוגרפיה נתרם על ידי בנותיו לסדנת ההדפס ירושלים.