תערוכות

Printer’s Proof

אמנים משתתפים: איתן הורביץ, אלכסנדר ווז'יק, וניה שאוב, יואב רבן, לארי אברמסון, סידון רוטנברג, רן סגל, שרון פוליאקין

אוצרות: אירנה גורדון, תמר גיספאן

פתיחה
12 במרץ 2015

'Printer’s Proof' הוא המונח באנגלית לעותק המקורי החתום בידי האמן ומוענק לדַפָּס מתוך מהדורת ההדפסים השלמה. הוא מסמן את שיתוף הפעולה הייחודי בין הדפס לאמן ביצירת עבודת האמנות – הוא משמר ומעלה על נס את מקומה וחשיבותה של האומנות לצד האמנות, את היותה חלק בלתי נפרד ממנה. התערוכה מציגה מיצירותיהם של דפסי סדנת ההדפס בעבר ובהווה וכוללת עבודות וידאו, הדפס, ציור, רישום, קולאז' ופיסול. הדיאלוג הטכני והאמנותי האינטנסיבי המתקיים בין אמנים לדפסים נמצא בלב ההתרחשות של הסדנה, אך על פי רוב הוא נסתר מעין המבקר והמתבונן. בו בזמן, רבים מהדפסים־אומנים שעבדו ועובדים בסדנה הם אמנים עצמאיים הפועלים בתחומים שונים. עבור כולם האמנות היא דרך חיים. העבודות בתערוכה אצורות במעין שמונה תערוכות קטנות ומגוונות בטכניקה ובאופי ההצבה. המקבצים מאפשרים הצצה למרחבי יצירתם של הדפסים וחושפים את זיקתם לסדנה ולהדפס.

לארי אברמסון, שהיה דפס ואוצר של הסדנה בעשר השנים הראשונות שלה, מציג סדרת הדפסי רשת שיצר בסדנה. סדרה זו מסמנת את ראשית דרכו האמנותית ארוכת השנים ואת עיסוקו בעצם פעולת הייצוג באמצעות דימוי הריבוע כצורה טהורה וכייצוג רוחני במודרניזם. לארי יצר פעולות אמנותיות מושגיות בהדפס הרשת, כמו משיכת אצבע בתוך הצבע המודפס כדרך לבחינת "יד האמן" הבוראת את האמנות מתוך המכניקה של השעתוק. לצד ההדפסים מוצגים עבודות על נייר ושני ציורי שמן שנוצרו בעקבות ההדפסים, ובהם הוא מפתח את השפה המושגית־מינימליסטית לכדי אלגוריות ציוריות המציעות ציור שבעקבות המודרניזם. איתן הורוביץ הוא מנהל מחלקת הדפס הרשת בסדנה בשלושים השנים האחרונות. אמנם הוא אינו פועל כאמן, אך במהלך שנות עבודתו לצד מאות אמנים יצר מספר הדפסים בהדפס רשת ואף בתחריט. עבודותיו קטנות ממדים ומתארות סצנות תאטרליות ונופים בשפה נאיבית, ילדית– מעין זיכרונות עמומים של חוויות ומסעות.

חיתוכי העץ של אלכסנדר ווז'יק מעלים דיוקנאות אינטימיים, פרוטוטיפים של דמות האדם. לצדם מוצגים חיתוכי עץ המתארים סצנות אנושיות אקספרסיביות, דחוסות ואפלות. ציורי השמן שלו פורשים נופים הבנויים על מקצבי כתמים ונעים בין הפיגורטיבי למופשט.

רן סגל מציג סדרה של עבודות קולאז', בהן הוא יוצר מחברים והקשרים חדשים, צורניים ונרטיביים, העוסקים, תוך כדי שילוב של מיניות ופרודיה, במתח בין ההדפס לציור ובין הציור לפיסול, בין השעתוק להילת החד פעמיות, ובגבול הדק בין העולם הקלאסי לשפת הפוסט־פופ. בסדרה נוספת הוא מתערב ברפרודוקציות של הרמן שטרוק, מחשובי אמני התחריט בתחילת המאה ה־20. סגל מוסיף וגורע ומתערב בהם, ויוצר רפלקסיה הומוריסטית על המיתוסים של הארץ ואוטו־רפלקסיה על עבודת הדפס־אומן.

שרון פוליאקין עבדה בסדנה כדפסית־אומנית בתחריט במשך 19 שנים. המחשבה שמאחורי ההדפס, בעיקר התצריב, הרובדיות שבעשייתו, הפיזיות שביצירתו, ההתמודדות עם המצע המתכתיו ההתבססות על מכשיר דומיננטי כמו המכבש מזינים כל העת את הציור שלה, את אופני התהוותו ואת מקורות השראתו. דמות דפס מתוך תחריט מהמאה ה־16 עולה שוב ושוב בציוריה כדמות נשית, האלטר־אגו שלה, דרכה היא מבקשת לספר מחדש את ההיסטוריה של האמנות. בתערוכה הנוכחית היא מציגה מכלול עבודות, שבתוכו שני ציורים שלא רק עוסקים בהדפס אלא בסדנה עצמה כמרחב פיזי ורעיוני. באמצעות מיפוי וסימון של הסדנה, בהתבססה על מפות עתיקות, היא מציעה מערך ציורי קריא ולא קריא – שדה של סימנים הניתנים לקריאות רבות.

יואב רבן יוצר באנימציית סטופ־מושן יצורים פנטסטיים לצד עיטורים המבוססים על מסורות מקומיות – פלסטיניות, מוסלמיות, צלבניות ומודרניסטיות. אלה חודרים, משבשים, פורעים ומעניקים חיים חדשים למקומות נטושים או היסטוריים בירושלים וביפו. את האנימציה הוא יוצר באמצעות שימוש בחומרים מן המוכן ובחומרים אורגניים, כמו גאפה שחורה, שקיות ניילון, חול וזרדים. בכך הוא מותח וממוסס את הגבול בין הממשי לדמיוני ומצביע על הזיכרון התרבותי וההיסטורי הנעוץ במעשה הדגם והצורה, כמו גם על אפשרות האמנות לחדור את המציאות ולהפך.

סידון רוטנברג ניהל את מחלקת התחריט בסדנה למעלה משלושים שנה. את דרכו האמנותית התחיל בלימודי תחריט בפריז בשנות ה־60. רישומיו הפיגורטיביים־פנטסטיים נובעים מתוך פעולת הרישום עצמה. הקו מוביל את עצמו ובורא את מקצביו וצורותיו. כך נוצרת לה מעין אווירת חלום פואטית הנעה בין היום־יומי לנעלה. ציורי השמן שלו מתמקדים בקונקרטי–תפנימים של כלי הצייר ושולחן העבודה שלו, על הרומנטיקה הטבועה בהם, אל מול נוף תעשייתי־מודרניסטי שבחוץ. התוצאה היא ציורים קלאסיים הנוגעים בפופ ובקולאז'.

עבודותיו של ואניה שאוב מבקשות לבחון את שאלת היחס בין טבע לתרבות על ידי התבוננות בהתרחשויות יום־יומיות בסביבה האורבנית שאין אנו נותנים עליהן בדרך כלל את הדעת – צינורות שיוצאים מתוך עמודי בטון, חוטי חשמל הפורצים מתוך קירות. באמצעות התערבות מינימליסטית, ואניה יוצר מעין "סידורי פרחים", "גינות", "מערכים בוטניים", הצומחים מבלי משים מתוך העולם הטכנולוגי והמתועש שבו אנו חיים. הוא מבקש להעלות מתוך האקראי, מתוך הכאוטי לכאורה, את הסדר, את ה"יפה". כך גם בסדרת ההדפסים (קולאגרפיים) שיצר, המבוססת על מצעים רב שכבתיים העשויים מחומרים תעשייתיים ואורגניים ובנויים כמעין אסמבלאז'ים. מהם הוא הדפיס עשרות הדפסים של קומפוזיציות מכוונות ואקראיות, אשר יחד יוצרים נוף נשגב.

להמשך קריאה

סדנת ההדפס ירושלים (חל"צ )

רח' שבטי ישראל 38 (פינת רח' הנביאים)
9510561 ירושלים
טלפון

02-6288614

דרכי הגעה

תחנת רכבת קלה
שער יפו או שבטי ישראל
קווי אוטובוס
קו 66 (מרח' יפו, ליד תחנה מרכזית ירושלים)
קווים נוספים: 1, 18, 19

שעות פתיחה

ימים א׳-ה׳
8:00-15:00

ימי ו׳
בתאום מראש

כתבו לנו