מיכאל סגן כהן
יצירתו וחייו של מיכאל סגן כהן (1944-1999) שלובים בכל המוקדים האינטלקטואלים וההקשרים העקרוניים שביניהם שורטטה מפת התרבות הישראלית משנות השמונים ואילך: זהות ישראלית ויהודית, טקסט ותמונה, פיגורטיביות והפשטה, חילוניות ודתיות, ירושלים וניו יורק, רוח הזמן והזיקה למקורות. סגנון הציור של סגן-כהן, אותו החל לפתח החל ממחצית שנות ה-70 של המאה ה-20, היה אקספרסיבי ומרושל, בהשפעת אמנות הפופ ארט. עם זאת, תוכן העבודות עסק במחקר היהדות וביחס שלה אל הדימוי החזותי. בין היתר הרבה סגן-כהן לעשות שימוש בדימויים טקסטואלים הן בצורה ארס-פואטית, כלומר דרך היחס שלהן אל יצירה החזותית והן בצורה אונטולוגית – כביטוי רפלקטיבי של היחס אל האל.
